A Ticket

I always take with me a ticket. Not just a regular ticket, but very special one. It is a winning ticket, for something that money can’t buy. It is dear to me, because it is all I can give you, it is all I’ve got. I don’t know if it should be yours… Do you have one for me? I don’t know much these days. I always hope, try to be optimistic… I’m afraid of the good, and of bad also. I try to hold on, although it’s hard, and I’m tired. I don’t believe that there is one truth. We all tell others things, that we don’t believe to be true, but we all make a lot of mistakes. And sometimes our lies are actually the truth. I don’t want lie to you. I don’t want to exploit you, hurt you or make you sad. But I am human, and I probably would, and you would too. I hope we always could talk and solve it out, together.

Girl with two braids

She has two gorgeous braids.

She is one of the most adorable girls I ever saw.

She definitely should be recognized as one of the world’s wonders.

She is perfect, in any possible way.

She made my heart beat like crazy.

She walked so fast, so fast, and disappeared in the morning fog.

יום אחד בגיל עשרים (Jeni ~ 2003.03)

יום אחד בגיל עשרים.
אקום עם הזריחה.
אנעל את מגפי.
אבדוק את נשקי.

יום אחד בגיל עשרים.
לא אצא לקרב.
אעמוד על המשמר.
אשמור על העבר.

יום אחד בגיל עשרים.
ירצח אותי צלף.
קליע אחד ימצא את לבי.
אשכב מת על המשמר.

יום אחד בגיל עשרים.
תשמעי חדשות.
על חייל שנרצח.
רצח אותי קליע, ואת שנה לפניו.

צורך הכרחי (Jeni ~ 2003.03)

הצורך להסביר לך את עצמי עודנו צורך הכרחי.
כך ברגע של חולשה, לאחר כישלון ומפלה.
נזכר עד כמה שיפה הייתה האשליה, להיות שלך.
אתך להיות, אתך לבנות, אותך לחיות.
לנשום אותך, לחשוב אותך, להיות שלך.

שוב מתחילה המלחמה, מי טעה, איך מתקנים את השגיאה.
רוצה לרוץ אליך בלי היסוס.
לשלוח לך עוד הודעה, לצפות בכליון עיניים לתשובה.
להציע לך טיול קצר, לשמוע שגם הערב לא יקרה דבר.
שוב מתאכזב ושוב כואב, והעולם כמנהגו סובב.

הו אלי, למה אתה פוגע בי.
הרי אתה מכיר אותי, אתה יודע מה נמצא בתוך מוחי.
אני ראוי, אז למה ממשיך אתה את העינוי.
מה הטעם בלמידה, אם באה היא על חשבון האהבה.
בבקשה, שמע את קולי, כי זה לטובתך, אלי.

ילדה קטנה (Jeni ~ 2003.03)

ילדה קטנה, תמימה וחרוצה, תמיד עושה.
בעיניה הכחולות מהממות, סימן שאלה ענק.
מצמוץ אחד, ועוד אחד, היא סקרנית – הכל לבדוק, ועוד היום.
אחרי שעות משחק, כשנרדמה לרגע, היא לא שקטה.

נשימתה אינה סדירה או אחידה.
מוטרדת גם בחלומה הרך.
פוחדת ממשהו רשע, חוששת ממשהו נורא.
היא מתעוררת, מחייכת ודמעה זולגת על הלחי היפה.

היא מקפצת לה, כמו אדם על הירח.
רוקדת – שמחה ושובבה, היא מדביקה את העולם בשמחתה.
בידה את צחוקה היא מסתירה, היא נפלאה!
בעיניה הכחולות מהממות יש משהו עמוק.

למה את בוכה, ילדה קטנה ואהובה?
את לא בוכה, את חזקה ואמיצה?
ולא לקרוא לך שוב “ילדה”, את לא ילדה, את כבר אישה?
היא נעלמה, מהאמת היא שוב ברחה, ילדה קטנה ועצובה…

Magic

I care too much and I don’t care enough. I am too dramatic and overly calm. I talk too much, but not enough for you. I’m too normal, but frequently say and do weird stuff.  I’m a positive person, but I make you feel sad. I want to help you, but just keep hurting your feelings. I’m too honest, too sweet, too caring, too fake to be true. I got lost and you don’t want to find me. I’m over confident in myself, and I demand from you too believe in me completely. I need you to fall in love with me madly, as I want to fall in love with you. Me to trust you, you to trust me, without distinguishing the difference. It won’t be, it can’t be true, it couldn’t happened. And it’s all or nothing, and it’s always nothing. But the hope is still there, because even if nobody can see the magic, it doesn’t mean that it doesn’t exist.